Powered By Blogger

יום שישי, 24 בפברואר 2012

עשר הספירות .

אבני הבניין של הטרמינולוגיה הקבלית הן עשר הספירות. אלו הן עשרה מקורות או "אורות" שבאמצעותם הבורא מתייחס ומתקשר עם עולמו. בדימוי הקבלי, מספרים אינם סימנים מתמטיים גרידא.למספרים יש אופי ומשמעות איכותית. המשמעות המיוחדת של המספר 10 נובעת מהעובדה, שהוא מהווה את הבסיס המתמטי שלנו. הסברה הנפוצה היא,שהשימוש בבסיס 10 נובע מכך, שיש לנו 10 אצבעות האלוקים רצה שהמערכת האנושית תהיה עשרונית.הספירות שונות זו מזו ויש בהן כאלה המנוגדות אחת לרעותה.
חלוקה יסודית בספירות נקראת ימין , שמאל ,ואמצע , או בהתאמה על פי הנהגתן, חסד, דין ורחמים. הספירות שרויות במתיחות של כוחות מנוגדים והמקובל מבקש לפשר ביניהם, כלומר להביאם לקו האמצע,ובכך להשכין הרמוניה בין הכוחות הללו. בכך מתאפשרת השפעה של תולדות חיוביות וחיות לעולם. פעולה זו נקראת ייחוד הקב"ה והשכינה.
כלומר ייחוד קו החסד מצד ימין, המזוהה עם הזכר,עם קו הדין מצד השמאל, המזוהה עם הנקבה. פעולה זו מתאפשרת על ידי קיום המצוות והתפילות, או על ידי שימוש בשמות הקודש בכוונה .
כתר - הספירה הראשית, הקרובה ביותר לאלוהות אינסוף עצמה, ולפיכך נחשבת " אין "  ו"שורש".    אין לדבר עליה ואין לתפוס אותה.

אך במחשבת הקבלה, כפי שהדבר נוסח בידי אחד המקובלים, "אותו אין הוא יותר יש מכל היש שבעולם". נקראת גם "אור אינסוף" מכיוון שהיא ההתגלמות הראשונה של העצמות האינסופית. של קבלה

חכמה - החוכמה נאצלת מתוך ספירת ה"אין" היא הכתר. בחוכמה תחילת התפשטותה והשפעתה של האלוהות.

"החוכמה מאין תמצא". החוכמה נאצלת מתוך ספירת ה"אין" היא הכתר. בחוכמה תחילת התפשטותה והשפעתה של האלוהות של קבלה

בינה - היא כלי הקיבול של החוכמה. היא "אם הבנים", המולידה את שבע הספירות שבאות אחר כך.

נקראת גם עלמא דחירו, "עולם החירות" - מקורה של הבחירה החופשית של קבלה .

חסד - המביאה את הטוב האלוהי והשפע האינסופי אל תוך העולם, בלי כל חשבון ובלי כל צמצום. הטבה שאין לה גבולות לא מבחינת האיכות ולא מבחינת הכמות.

שפע זה יוצר בעיה. כאשר ההצפה כה גדולה, אין העולם ואין האדם יכולים לעמוד בה. לכן נדרשת ספירה שמגבילה את ההטבה לטובת בני האדם - גבורה. של קבלה ספירה זו מקושרת לדמותו של אברהם של קבלה

גבורה - גבורה זו הספירה המצמצמת את החסד אל מי שראוי לו. בעוד ש"חסד" היא ספירה של הטבה, ב"גבורה" יש ממד של דין וצדק.

בקיומה של גבורה יש הסבר מה לבעיית הרע בעולם, אם כי עיקר מקור הרע אינו בספירה האלוהית, אלא במעשיהם של בני האדם עצמם שמונעים מעצמם את הטוב בהתנהגותם הרעה. של קבלה

תפארת - תפארת היא הספירה הממצעת בין החסד והגבורה, ומהווה פשרה בין השפע לבין הגבלת הדין. ההרמוניה שאותה היא מביאה היא שהופכת אותה ל"תפארת" של קבלה.

נצח - ספירה אחות ל"הוד".

הוד - יחד עם "נצח" נחשבת ל"רגליים", לכוח המחזיק ותומך בשאר הספירות העליונות.

יסוד - משולה לזכריות. היא מקבלת שפע מהספירות הקודמות ומעבירה אותו אל ספירת המלכות. היא הכוח שמחבר בין האידיאות האלוהיות למציאות ובה מתבצע המעבר מהעולם השמימי אל העולם הארצי של קבלה.
מלכות - מלכות הקרויה גם "שכינה", משולה לנקביות, והיא קולטת מ"יסוד" את שהואצל ומעבירה אותו לתוך העולם הממשי.
כשלעצמה אין היא פעילה אלא פסיבית, ואין לה מעצמה כלום, אלא היא ככלי קיבול. דבר זה מתאים לדימוי הנקבי שהוצמד לה. השכינה היא כנסת ישראל. הביטוי "צער השכינה" מסמל את הצער של השכינה, דהיינו ההשראה האלוהית בעולם, בעת שהיא רחוקה מהספירות האלוהיות שהן מקור חיותה של קבלה על הסיטרא אחרא (הצד האחר, השטן), נאמר שהוא מעוניין "לכבוש את המלכה", להשתלט על השפע האלוהי שמיועד להגיע לשכינה של קבלה .



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה