מהיות .

התנהגות מוסרית אני מוסרי ה - אל -L מוסרי ללא יומרה על האמת אשר יכולה להביא להתנשאות. האדם צריך להבין את הטבע סביבו להבין את הברייה , הטבע הוא חלק בלתי נפרד ממנו, האדם לא חיי לידו הטבע עצמו הוא חלק מהישות של הבורא .

טוב ורע אינם שווים ביניהם היקום הוא חיובי הוא טוב מעצם מהותו.
העולם טוב הכול טוב , הקיום טוב כי הוא קיים המציאות קיימת ,
רק ה- אל-L יודע את האמת הוא אשר מעניק את החיים ,
והוא המקפד אותם .

הקבליסטים הראשונים היו קבוצת אנשי סוד שכל מטרתם הייתה להיכנס ולהגיע לעולמות העליונים לעולם הרוחני ולהדמות ל- אל - L ולהשפיע כמוהו .
בתחילה היו האבות שלנו מוארים והם אשר העבירו ומסרו את כל האמונה של הברייה והיצירה הם העבירוה מפה לאוזן במשך מאות שנים , עד שהחלו לרשום ולהעלות אותם על הנייר בכתובים .

האדם צריך להבין את הטבע סביבו בכדי להבין את הבריאה , הטבע הוא חלק בלתי נפרד ממנו, האדם לא חיי לידו הטבע עצמו הוא חלק מהישות של ה-אל-L .
מבחינת המציאות הכללית אנחנו אזרחי העולם הזה , צאצאיו של המפץ הגדול לפני כ- 13.7 מיליארד שנה .
"כל מה שקרה קרה כל מה שיקרה יקרה" .
זמן ומרחב הם אשליה העולם הוא דינאמי נימצא בתלות הדדית אינסופית .
הכול תלוי במוח האדם המדמה את הזמן והתנועה את העבר- ההווה - העתיד .

ברוחניות אין מקום ואין מרחב כי הם אשליה , עבר ,הווה , ועתיד נמנים
במרחב עם האינסוף , בעולמות העליונים בהם אין סדר זמנים .

אנו מופעלים על ידי מחשבות ותגובות חיוביות, ביקום הכול זה אנרגיות זה
רגשות,תודעה, הכרה,חושים,אמונות,הרהורים, ניתן להגיע לשפע , לכל
הרצונות הדרושים בחוקים הרוחניים הקשורים ב "עץ הדעת" "עץ החיים".
צריך לשלב ביניהם הרמוניה לעולם הרוחני ולעולם הפיסי הגשמי.

ככל שהתודעה גבוהה יותר ,כך יכול האדם להתחבר אל האור הגנוז שהוא "אור אינסוף".
הידע נמצא בתוך הידע כמו במעגלים עיגול בתוך עיגול.
עלינו לגלות בשנית את "האור הגנוז" שהוא המהות האלוהית כפי
שהתקבל במעמד הר סיני על חוקותיו ובהתנהלות האנרגטית של היקום אל מקורות ההוויה .

תורה נאמנה

תורה
על פי הזוהר קדמה התורה לעולם - היא התוכנית האדריכלית של העולם, שבה הסתכל הבורא "אסתכל באורייתא וברא עלמא". על כן כל דבר שקיים בעולם רמוז וגנוז בה , כל מדע וכל נשמה. הזוהר ביטא בחדות את האופן שבו רואים המקובלים את התורה, כל מילה בתורה, לבד מתוכנה הנגלה, מצביעה גם על דברים נסתרים עליונים.
על בסיס קבלי זה הרמב"ן כתב כי ,
"כל התורה כולה שמותיו של ה-אל-L והיא בעצם שם אחד ארוך,מלא סודות מוצפנים , לפיו התורה מכילה מילים מנבאות עתיד המוסוות בצופן''
התורה היא אוסף מלים של אורות רוח אלוהים מאירה עליה והיא
מלאת אור אינסוף היא כולה ה- אל -L .
מעמד הר סיני
"הר סיני עשן כולו" עשן הוא ראשי תיבות: עולם ,שנה, נפש. כשם שהעולם
הוא קומה שלמה כך השנה היא קומה שלמה וכמו כן הנפש. העולם הוא בחינת כלים והשנה
זמן והנפש באדם.
בקבלת התורה נתייחדו כולם. הר סיני הוא מחמת עשן כולו, כי נתייחד הכול
ואז יכלו לקבל התורה .
הבורא מתרחק מאיתנו מהאדם בהסתר של חמשת העולמות
א.ק, אצילות, בריאה,יצירה ועשייה ,על ידי השתלשלותם מלמעלה למטה
הבורא מסתיר את עצמו את שלמותו עד לעולם שלנו העולם הזה.
העדפת תכונות הבורא על פני תכונות האישיות של האדם נקראת תיקון.
"שבירת הכלים" היא פעולה רוחנית של רצון להרגשת הבורא.
זהו "תיקון השבירה " קבלת "האור המחזיר למוטב" יסוד הכוונה
לקבלת תענוג רק למען הבורא ולטובתו .
מקומו של האדם בעולם הרוחני תלוי בעוצמת המסך שרכש ובמידת
העומק והמרחק הרוחני מהעולם הזה – עובר את המסך ונכנס לעולם הרוחני
עם הכוונה למען הבורא בלבד.
האדם מצמצם את עצמו את הרצונות שלו להשתמש ברצון ליהנות למען
עצמו אלא ורק למען הבורא .
האדם עובר מחסום בין העולם הזה לבין העולם הרוחני כדי לעלות בדרגה במדרגה לרכישת מסך ותיקון הרצונות שלו.
מכוונה אגואיסטית למען עצמו לכוונה אלטרואיסטית למען הבורא .
אור חסדים = כוונת האדם להשפיע לבורא
אור חוכמה = התגלות הבורא לאדם
התגלות הבורא.
האדם מחליט להשתמש ברצון לקבל על מנת להשפיע בדומה לבורא-
והוא מרגיש את המציאות של הבורא לאחר התיקון שלו.
לזכות ברוחניות רק כאשר האדם מושך אליו על עצמו " אור חסדים "
וזאת בתנאי שלא על מנת לקבל פרס לתועלת עצמו אלא למען
הבורא בלבד.
דבר זה מביא אותנו ל "אמונה " שנקראת אור חסדים כאשר רוכשים
את האור באמצעות מסך ומרגשים את תכונות הבורא.
רוחניות לא קשורה לגשמיות כלל היא כוח בלתי תלוי מגופנו ומגשמיותנו.
המטרה היא להגיע לקשר רוחני עם הבורא להגיע להרגשת הבורא .
השגת הבורא על ידי שינוי התכונות שלנו לתכונות הדומות לבורא ל-L
להידבק במידותיו כדי שנהנה, המהות שלנו היא הרצון לקבל הנאה
ומטרת הבריאה היא השגת התענוג התקרבות והתחברות לבורא.
"טעמו וראו כי טוב " " אדוני' " ה- אל - L .
האל הציב את יכולתנו להדמות לו ולהכיר בזה שיש לנו היכולת הרוחנית לפעול כמותו תמיד נהיה החלק האלוהי מתוך השלם , ברגע שיש לנו את ההכרה להשתוקקות להדמות לו לבורא משמע שהכרנו את תכונותיו את רצונותיו להיות חלק ממנו וכמוהו .

הכול אנרגיה.
ביקום לא קיים דבר מלבד אנרגיות אשר מוסיפות לנו
מחשבות, רגשות, הצלחות , שפע ומחשבה חיובית.
צריך להסיר את הדאגות את הספק והפחד מדרכנו,
ולקבל את היסודות של יוצר = בורא = נוצר = נברא .
צריך גם לפנות את הזבל הפנימי שבתוכנו ומדרכנו.
הכול נמצא ביקום בתלות הדדית של היחיד ליחד ולשלם.
אנו "ערבים זה לזה"....
אני קיים כי השני נמצא , על כן אין דבר הקיים לעצמו בלבד,
אין הפרדה ביו היוצר לנוצר, לנברא ,בין העולם הרוחני לבין
העולם הפיסי והגשמי הכול פועל כיחידה אחת הנגזרת
"מבורא אחד הכול יכול "
הסנסורים של האדם הם כלי הקליטה שלו בהם הוא מרגיש את המציאות
ופועלים על פי חמשת החושים שלנו.
זה פועל כמו מסך תגובות מהמוח שלנו התפיסה שלנו זה מה
שנכנס בתוכנו = האני שלי = העולם שלי בעולם הזה .
זמן רב עובר מאקט הניתוח לאקט הקבלה .
אני חושב משמע אני קיים – אני קיים " אלוהים קיים "
האני שלך היא ישות מטאפיזית שהיא כוחות רוחניים וגשמיים . עצם זה שאתה קיים, עצם זה שאתה חושב "אני", זה עצמו אומר שיש ישות כלשהי נוספת שגורמת לכך שתהיה קיים. האדם הוא הנשמה שלו. ה"אני" של האדם זאת הנשמה. עצם זה שהתודעה שלך קיימת.
כי אתה עצמך הנך חלק מהבורא בכבודו ובעצמו היינו אתה זאת הנשמה שלך והיא חלק מהבריאה חלק מנשמת אדם הראשון חלק מהבורא.
"הצמצום" ז"א הבורא שהוא האין-סוף, צמצם כביכול את עצמו ויצר אותך, כאילו צמצם את עצמו וגרם לכך שתהיה קיים, הנברא אתה ההתגלות של הרצון שלו אתה קיים כי הבורא מקיים אותך ואין כלום בלי רצונו הוא האל - L שהוא האין - סוף.

בורא
רצון לתת השפעה כוונה על מנת להשפיע
נברא
רצון לקבל לעצמו בלבד
רצון על מנת להשפיע הוא רצון לקבל ע''מ לתת

הרצון לקבל = אגו שלנו לטובת עצמי
הרצון לקבל ע''מ לתת לטובת הכלל , אהבת הזולת ,''ואהבת לרעך כמוך''.
כדי לרכוש גם את השכל והתבונה העילאית של הבורא וכך להינות מתענוג הגדול באלפי מונים מה הנוכחי, היה על נשמתו לעבור תהליך ארוך ומסועף. אם לתמצת אלפי מילים שנכתבו על ידי האר"י הקדוש למשפט אחד – נשמתו נשברה והתפצלה לשישים ריבוא: 600 אלף רסיסי נשמה. פעולה זו, המכונה
בשם "שבירת אדם הראשון" או "חטא עץ הדעת", גרמה לכך שהרגשת האיחוד נעלמה כליל, ויחד עמה נעלמה גם הרגשת קיומו של הבורא.

שבירה זו היא השורש למה שקרוי בעולמנו "אגו" - מצב שבו כל אחד פועל למען עצמו בלבד, ואף מרגיש הנאה מניצול הזולת. כמובן, שאין כאן שום עונש או "גזירה משמיים", אלא להיפך. דווקא מתוך המצב השבור, המפורד, אנו יכולים לצרף את כל חלקי הפאזל הנשמתי הזה, לאסוף את ניצוצות האור ולהפכם שוב לאלומה אחת בעצמנו.

מהיות המשך

מהות האדם.

"סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמר כי זה כל האדם". (קהלת יב - יג ).
הכרעת האדם, לקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות הוא הערך שבקיום האנושי. זה מה שמבטא המורכבות הגדולה ביותר של מהות האדם. תיקון הנשמה בסדר מערכת הרוחניות בכלים דהשפעה בכוונות, ברצונות , בתכונות שלו תיקון תרי''ג המצוות .
התגלות האל-L אכן נועדה לאנושות כולה ולא רק לעם ישראל, ושהתורה יפה לכלל האנושות. אין ספק שהיו בין היהודים כאלה שהאמינו בכך בעת העתיקה .(כמו רבי ישמעאל בן אלישע הכהן גדול נצר למשפחת כהנים שותפו לדיון של רבי עקיבא) ואחרים בזמן בית המקדש השני במאה הראשונה למיניינם .
"דיברה תורה בלשון בני אדם , וחילקה את העולם כולו ואת העולמות כולם לשני חלקים ,מה שהוא למעלה שמיים ומה שהוא למטה ארץ "ויקרא אלהים לרקיע שמים " - כתוב המים אשר מעל \ מתחת לרקיע... ומעל לשמים, אלה אולי המים במערכת השמש.
כי הרי איך יכולה התורה להסביר לפשוטי העם של פעם על המצאות כוכבי לכת ושביטים במערכת השמש?
אולי על ידי הצגת מרכיב משותף, כי הרי אף אחד לא היה צריך לדעת על כאלה דברים פעם.
והיום הרי אנחנו יודעים על כמויות עצומות של מים בכוכבי הלכת הגדולים, ובכמויות אדירות בשביטים.
''היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ''בא הצמצום השבירה '' באור אינסוף '' הנקודה הסינגולארית המפץ הגדול שהתרחש לפני 13.7 מיליארד שנים והוא אשר ברא את הכול, את כל העולמות ''( האר ''י ספר עץ החיים ).
מכאן נוצרו 4 כוחות בטבע : כוח גרעיני חזק ,כוח גרעיני חלש ,כוח האלקטרומגנטי וכוח הגרוויטציה .
ההשגחה האלוהית היא בכל דבר, החל מנפילת אבן כתוצאה מכוח המשיכה, במחלת אדם, בניצחון או במפלה. אנו רואים את אצבע הבורא בכל דבר גם כשעם ישראל בא לארצו וגם כשגלה ממנו, ע"פ הכלל "עולם כמנהגו נוהג" זהו כלל גדול באמונה ...
הבורא נמצא בנפשו של האדם הוא מושג רוחני, הוא מתחבר לרצונות לנפש, לרוח לנשמה .
לאדם שבליבו מחשבות ורצונות של הכוח העליון ,בכלים של אורות דהשפעה ובכלים דקבלה רצון לקבל מילוי לתועלת אחרים ולא לעצמו בלבד.
הבורא הוא מושג מופשט, הוא כוח רוחני, שאינו גשמי ולכן לא נוכל למצוא אותו תחת עדשת טלסקוף או בחישובים מתמטיים כלשהם עשר הספירות 10X10 רמות של אור ישר ועוד עשר ספירות של אור חוזר . חמש העולמות העליונים המהווים את כל המציאות הכללית האינסוף .
כדי להגיע למצב המושלם הזה צריך להכיר את המהות של העולם להכיר את הרובד הפנימי ביותר של עצמנו ושל הסובב אותנו וללמוד כיצד ניתן לאזן בין השניים , לשלווה ולשלום לאושר לגאווה ולחופש ללא תאוות הכסף ,הכוח והכבוד.
על כל אלה הגדלת לעשות '' מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית '' ( תהילים כ''ד )כדי להגיע למצב המושלם הזה .
הכול משקף את הכול - הכול נתון מראש (רבי עקיבא)
האל קיים מעצם קיום העולם אנו מתבוננים ביקום בשמיים בארץ בצמחיה
בבעלי החיים ובבני האדם וזאת התכלית של המהות ועצם קיומו של האל - L.
עצם ההתבוננות במציאות הכללית בטבע , זו הוכחת האל - L.
צריך להשלים בתוקף הבנתנו שכולנו אחד ובכך אנו בונים את העצמיות שלנו.
דבר לא יכול להתקיים ללא הניגוד שלו ...
האל הציב את יכולתנו להדמות לו ולהכיר בזה שיש לנו היכולת הרוחנית לפעול כמותו תמיד נהיה החלק האלוהי מתוך השלם ,האחד , ברגע שיש לנו את
ההכרה ואנו משתוקקים להדמות לו לבורא משמע שהכרנו את
תכונותיו את רצונותיו להיות חלק ממנו.
רצון הוא ראשיתה של כל בריאה הוא המחשבה הראשונה הוא רגש נשגב בתוך הנפש.
האל מאמץ אותנו בכל צורה רוחנית בהשתוות איתו ובכל דרגה רוחנית שלנו.
הבורא רוצה למענך את מה שאתה רוצה בשבילך.
אתה מקבל את מה שאתה נותן מתוכך מהקדשתך לכל דבר ,לעיצוב לבך במסרים מהמוח ואל המוח ( עצב )ליצירת העצמיות שלך הרוחנית שלך.
אלא הכוחות המצויים בך '' האדם '' שהתפתחו במהלך חייך ולימוד החלקים הנסתרים של המאור המטיב לנברא .
צא מהכלא שלך לעבר נשמתך בהכרה שעל פני שטח נשמתך , גם שאתה לא יודע עליה את מלוא הקליפה שלה.
בקבלה המושג מסך ואור חוזר (הוא החוש השישי) זהו מושג ,תכונה ,רצון שמפתחים אותו והוא בעצם הנשמה שלנו,להגיע ולחוש את ההרגשה בתפתחותה בחיפוש הפנימי העמוק ,באיכות ,בלימוד ובעבודה הפנימית.
לעבור את המחסום בין עולם העשייה לעולם היצירה למדרגה הראשונה .
לפני המחסום האדם נמצא עדיין בעולם הזה הגשמי הבהמי וכל רצונותיו הם "לקבל על מנת לקבל בלבד" שהוא תענוג אנוכי אישי התכלית היא להגיע למצב ההפוך והוא" לקבל על מנת להשפיע " שהוא לעצמו מהות אלוהית "לתת ולהשפיע" זה קורא לאחר שעוברים את המחסום.
המעבר בין העולם הזה לעולם העליון לדרגה היותר גבוהה .
לאחר מצב זה האדם מגדיל את הכלי הרוחני שלו עד לגילוי העולם העליון במדרגה שלו שלב אחרי שלב עד להגעה ולהתרגשות הרוחנית הפנימית שלו.
משיכת אורות.
"אור מקיף" - ע"י לימוד הקבלה אנו מעוררים עלינו את האורות המקיפים אל הנשמות שלנו, אל האור הפנימי לתיקון הכלי והרצונות שלנו .

בחינת העיגולים

בחינת העיגולים.
"כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים באדם "(באדם ראשון) והוא מתחלק ל-10 ספירות דעיגולים ו- 10 ספירות דיושר, שהן שני סוגי הנהגות.
הנהגת העיגולים היא הנהגה טבעית כללית שמאפשרת את קיום הבריאה.
בחינה זו של העיגולים נבראה תחילה לפני שנתגלה לבני אדם מה מטרת בריאתם. 10 ספירות דעיגולים הם בבחינת "נפש" שהיא הדרגה הפחותה ביותר בקיום האדם.
10 ספירות דיושר באדם 4 העולמות --אצילות,בריאה,יצירה,עשייה, מתפשטים בתוך 10 ספירות דעיגולים ביושר מלמעלה למטה קו ימין שמאל ואמצע.
ה-10 ספירות דיושר הן ההנהגה הפרטית המושפעת לבני אדם לפי עבודתם. אותן הספירות הן גם פנימיות ספירות דעיגולים, כי הן מגלות את עומק מחשבת הבריאה.
10ספירות דיושר הן בבחינת "רוח" שהיא מדרגת האדם כשהוא בעל בחירה.
ההנהגה הפנימית (עיקרית) של 10 ספירות דיושר היא מיוחדת לעם ישראל משום שלהם נתן תפקיד תיקון הבריאה.
(אומות העולם) היא בבחינת עיגולים, שהיא הנהגה חיצונית (משנית) בלבד.התלויה בהנהגה הפנימית.
בביאור מידת ספירת החכמה.
יש לשים לב לכך החכמה העליונה פרושה בשווה על הדומם, על הצומח על החי ועל המדבר – על האדם ועל האבן, על החתול ועל השיח – על כולם שורה החכמה האלוהית בשווה! מכאן יחסו של האדם כלפי כל המציאות .
דומם - צומח – חי - ומדבר - עליית מדרגות .
החכמה קשורה לכבוד הפנימי בנימים רבים בקבלה, כפי שנאמר בפסוק "כבוד חכמים ינחלו" - שהחכמה העליונה משרה אוירה של כבוד אמיתי "והכול נעשה משם" – הכוונה היא שכל הבריאה נוצרה על ידי התערבותה של ספירת החכמה – שנאמר "כולם בחכמה עשית" = בורא .
כשמדברים על "העברה " מצומח לחי ומחי למדבר, מניחים בודאי שקיים סולם המייצג דרגות של התעלות רוחנית.
מקור הנשמה בשורש העליון בעולם אין סוף. בכל אדם נמצא חלק מאין סוף הקרוי נשמה.
תחושות הנברא דרך חמישה חושים הם רגשותיו .
רגשות האדם הם תוצאה מהתפעלות פנימית של חושיו. החושים מעבירים את המידע למוח, המוח מעבד את המידע והתוצאה מוקרנת בחלקו האחורי של המח כמעין תמונה של מבנה העולם המציאות הכללית .
התמונה הנתפסת בחלקו האחורי של המח היא תמונה פנימית, תוצאה של התפעלות האדם מתהלכים המתרחשים בתוכו ובמוחו.
אנחנו קולטים את העולם דרך חמישה חושים:
ראייה ,
שמיעה,
ריח ,
טעם ,
ומישוש.
יש לנו עולם עליון ועולם תחתון.
את העולם התחתון שלנו , אנחנו תופסים בחמשת החושים שלנו ,
ומהמוח שלנו אנו מרגישים את תמונת העולם.
את העולם העליון אנחנו תופסים בחוש השישי דרך הנשמה בנגלה,
הרוחניות . כל המציאות,כל מה שקיים מורכב מעולם אינסוף מקור
שורש הנשמה .
אין לנו שום ידע על העולמות פרט לתפיסת הטבע העליון ...
בהשפעת הבורא... עשר ספירות ...
הן קשורות זו בזו התחברותן בהרכבים שונים יוצרים את הרב גווניות והאין סופיות של תופעות הטבע בבריאה.
עיסוק בקבלה ומקובלים .
הקבלה מתארת את כל הפעולות היוצאות מהבורא ומשתלשלות דרך כל העולמות העליונים עד לעולם שלנו, ומושגי הזמן, התנועה והמקום אינם קיימים בו. בעולם העליון מצויים כוחות מופשטים בלבד .
חכמת הקבלה מסבירה, כי מטרת המציאות היא להעלות את האדם לרמה בה ישתווה אל הבורא במציאות, בעודו נמצא בעולם הזה. בעלייתו לדרגת הבורא, האדם אוחז בשתי קצוות המציאות - בגופו הוא מצוי בעולם שלנו, ובנשמתו הוא בגובה הבורא. זוהי מטרת הקיום. הבורא קבע אותה מראש, ואליה הוא מוביל אותנו בסוף כל הגלגולים.
הקבלה, זוכה בזמננו להתעניינות רבה, ובה- בשעה היא מעוררת רתיעה וחששות מהנסתר ?
הקבלה מלמדת את האדם מיהו, מה טבעו, מהם צרכיו החשובים ומה הזהות העצמית שלו. קבלה היא חקירה פנימה, לכן שמה הוא "תורת הנסתר", דרך הנסתר האדם עובר תהליכים , מהות סוד האושר האנושי החובק חיוניות, שלמות פנימית ושלוות הנפש הרוחנית, נקרא: "כוח ההשפעה".
הקבלה עוסקת בהבנת היקום והאדם בעולם בו אנו חיים, הטבע והעל- טבע, או כפי שנקראים בקבלה - "מעשה בראשית", ו-"מעשה מרכבה". הקבלה מאגדת ידע רב במרבית תחומי החיים , גוף ונפש ,חיים ומוות, גלגולים, ...
על פי הקבלה, במציאות פועל כוח אחד בלבד, שנקרא "בורא". לכוח הזה יש מטרה ותכלית אחת, להיטיב - לתת שפע ולגרום הנאה. כדי לממש את רצונו, הוא ברא נברא - נשמה כללית שתוכל לקבל את כל שפעו. לנשמה הזאת קוראים המקובלים נשמת "אדם הראשון", או בקיצור "אדם".
חכמת הקבלה מלמדת שלכולנו מטרה משותפת בחיים, והיא לקבל את מלוא השמחה והמילוי שהבורא רוצה להעניק לנו. אך קל לומר זאת, וקשה לבצע. עבודתנו האמיתית בחיים אלו היא להגיע להשתוות עם הבורא .
ובכן מהי קבלה ובמה היא עוסקת, באלוהים ובאדם.
מקובל לומר על המקובלים שעניינם הוא בגילוי הסודות האלוהיים, והנה, אחד הדברים הבולטים והמרשימים שבכתבי המקובלים הוא שהסודות האלוהיים מתגלים בסמלים אנושיים.
האלוהות מתגלה בדמות "אדם קדמון לכל קדומים",
מושג לוריאני בעיקרו. זהו העולם הראשון היוצא לאחר הצמצום ומקבל את האורות שלו מאין סוף. אין הוא מתאר אדם, כפי שאפשר היה לשער לפי שמו, אלא את האלוהות המאצילה את עצמה בהתגלמותה הראשונית והמושלמת. אלוהות זו נפגמה על ידי שבירת הכלים .
תורת הקבלה היא "תורת הפרצופים", ומערכת הסמלים הקבלית היא "קומת אדם". אולם מה משמעות הדבר שהאלוהות מתגלה בדמות אדם? שאלה זו בהכרח מוליכה לסיפור בראשית שם נאמר לנו שהאדם נברא בצלם אלוהים, והצלם הוא סמל חשוב ביותר במסורת הקבלה, אולם אל נעלה בדעתנו שבקלות נוכל לומר מהו הצלם בעולמו של המקובל. על פי הקבלה צורת גופו של האדם היא בצלם, באשר צורת תבניתו רומזת על רעיונות מופשטים ובמיוחד על האצילות העליונה ועשרת הספירות שצורתו דוגמה להם.
עולמות רוחניים רבים ומידות א-לוקיות מגוונות, על שעור קומת אדם המגיעה עד למאציל ... ההוויה האלוהית ...אדם קדמון ...
מהי "תפיסת האלוהות" והקשר שבינה ל "תפיסת האדם".
מתפיסה פוליתאיסטית לתפיסה מונותיאסטית; לפי תפיסה פוליתאיסטית זו, יש בעולם אלים שונים, לכל עם אלוה משלו, ובראש כולם עומד "עליון".
כלומר, תפיסה הרואה ריבוי של אלים בעולם, שלכל אחד מהם תפקיד משלו, ומאפשרת פולחן לאלים נוספים .
תפיסת האלוהות של הקבלה .היא תפיסה זו של ה' אלוהי ישראל כעליון על אלים אחרים
"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים... לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
(שמות כ -   דברים   ה  -6 ).
והיא אינה מאפשרת פולחן לאלים נוספים . זאת תפיסה מונותיאסטית.
הנאמנות לאל היא מוחלטת ובלתי מתפשרת .
תפיסת האלוהות בחסידות: ”מלוא כל הארץ כבודו" ...
''אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו'') דברים ד -35).
אנו מושכים עלינו אור מקיף האור שמגיע מלמעלה מגיע יותר גדול ויותר
חזק – וגם מי שנמצא מסביבנו ( האחרים ) מקבלים גם הם את תחושת
האור וע"י כך אנו מזרזים את הזמנים .
בלימוד הקבלה אנו מעוררים בנו את האור המקיף שיוצר ומביא את התיקון
הרוחני שלנו ומעורר את החוש השישי.
האורות המקיפים שהאדם מושך הם רצונות ,כוונות , להגיע למקורות האור.
הכוח העליון ברא את הנברא עם תכונה להשתוקקות לכוח העליון מקור כל
הרצונות שלנו לקבל את התענוג ישר מהבורא.
כאשר אנו חשים בחסרון ייסורים חוסר הרגשת הבורא , חוסר קבלת השפע,
הוא שגורם לרצות להגיע לכוח העליון. הרצון לקבל ליהנות - לא מרגיש ממה הוא צריך ליהנות- ואילו בעולם העליון הוא כן מרגיש את האור .
הבורא ברא את העולמות מתוך רצון להעניק שפע לנבראים .
דרך הקבלה ולימוד הקבלה האדם מגדיל את הרצונות שלו בכלי לקבל על
מנת להשפיע ולהגיע ולחוש את הנשמה תוך כדי פיתוח מסך ואור חוזר ומעבר המסך יש שבירת כלים ...
ה- אל - L הבורא השלם - לא יכול לתת לנברא משהו לא שלם.
הבורא מטיב עמנו רק כאשר המטרה מתאימה לרצון לקבל כלומר לבחינת
ד' . הרצון לקבל לא מקבל אור ישיר הנמשך מאינסוף פרצופים רק מהאור המקיף ומהאור החוזר.
תכלית הבריאה להטיב עמנו ולהגיע להרגשת הבורא זה אפשרי על ידי השתוות הצורה איתו .
כל הרצונות והמחשבות והרגשות כמו של הבורא .
עד חידוש הקשר עם המקור ממנו באה הנשמה בעולם הרוחני .
תיקון הנשמה מתחיל בדרגת הדומם.
דרגות דומם - חי - צומח - מדבר . הדרגות הללו קיימות בעולם הזה ונבראו גם בעולם הרוחני.

מיהו מקובל.
מקובל הוא זה שקיבל ידע, את הידע העליון מהשתלשלות העולמות ,
מי שיודע קבלה, מי שמתחבר לה, לצפונותיה ,לאור הבורא, נודע לה ,
או שקבל אותה במהותה ממורה אחר.
הקבלה עוסקת ברבדים הנסתרים של הבריאה " הפאן האלוהי עולמות הרוחניים"
מקובלים הם אנשים שחיים בעולם הזה ומרגישים קשר עם
הבורא והגיעו להשתוות הרצון עימו בעולמות העליונים, במידות שונות
ובהרגשת הבורא עברו את – המחסום את חלק מ- 125 המדרגות אבחנות.

המטרה הסופית = דבקות לבורא = עבודה על מנת להשפיע
האדם צריך לתקן את הכוונות,הרצונות שלו,ולהרחיק את הרע שמפריע
למטרה ,את קליפת הרע שבו, האגואיזם שבו .
הקבלה מלמדת אותנו כי צריך לפתח חוש נוסף שנמצא מעבר להרגשת
חמשת החושים שלנו " הרוחניות " זאת כדי להתקרב לאור....לאין סוף .
התעלות רוחנית = תיקון עצמי , השוואת צורה לתכונות הבורא לקבלת מילוי .
את הרצון הרוחני מקבלים מלמעלה מהעולמות הרוחניים.
הצורך לרצון בחוש נוסף מקבלים ע"י מסך דרכו מרגישים את התענוג ,
ובהתהוותו דרך המסך נכנס האור לרצון שלנו = הנשמה .
אור = תענוג
מסך = המקלט =כוח רוחני
נשמה = כלי המקבל
רוחניות לא מתלבשת בגשמיות .
רוחניות = תכונות ההשפעה = השתוות הצורה עם הבורא.
הקשר בין הרוחניות לגשמיות הוא האור שמתלבש בצורה,הבחינות
שבפרצופים ובספירות .
זירוז הזמנים הוא - מצב שמושכים את האורות כתוצאה מלימוד הקבלה והעוסקים בה .
האור המקיף שפועל עליהם.
אנו מדמיינים את כל ההתרחשויות בעולמות העליונים , בעולם הנסתר
לא ניתן לדון לחוש ולחקור מבלי להבחין ולהבדיל בין הרוחניות לגשמיות.
מעמד של קדושה = השפעה = כוונה = רצון של הנברא .
או של הנברא המתוקן לאחר הרצון להשפיע .
הנשמה שירדה לתוך הגוף הגשמי שלנו מקורה בעולמות הרוחניים
העליונים , כשהיא נהנתה מזיו השכינה מהאור הזוהר הגדול של ה- אל-L ,
ונטלו אותה והורידוה מטה – מטה עד העולם התחתון לצד יצר הרע ,
ומכאן היא לבדה עוברת את כל המעברים לזיכוך הכלי שלה.
הזיכוך, התיקון שלה העבודה והיגיעה ,לאחר מכן היא עולה בחזרה עם יותר אור משהייתה (הנשמה), ומגלה בעולם הזה את הכוחות העצומות האין סופיים שהיו חבויים בה ובניצוצות האלוהיים , היא מגיעה לדרגת דביקות ב-אל- L .הירידה שלה הייתה לשם עליה וחזרה למקור שורשה. כל הירידות הם כלפי האור וממנו.
כל הנשמות כלולות "במלכות אינסוף". האדם מחויב להשיג את שורש נשמתו ,לחיזוק הנשמה צריך להגיע על פי הרמב"ם בדעות, במעשה ,במידות, ובדיבור.
שימוש בכל הרצונות ובכוונות הרוחניות. רע או טוב - מועיל ומזיק , נמדד במטרה הסופית .
בקליפה שבתוך הבינה = רצון לקבל שבתוך המלכות
נקודה שבלב = אור עליון = בינה = רצון לקבל =רצון ליהנות = תענוג .
מלכות = כל הרצונות שלנו .
הבורא מביא פראות לאדם כדי שהנברא יתגבר עליהן ומכאן יגיע לשלווה
ולשלמות הסבל והייסורים מחסנים אותו ואת רוחו.
הכול התחיל באל - L , צמצום עצמותו בהאצלת מעצמו וממנו לנבראים הוא
שחרר כוחות אנרגיה והיקום הפיסי התחיל להיווצר,הוא פירק את האנרגיה
העליונה ובחלל שנוצר ברא את העולמות את עשר הספירות .
שלוש הראשוניות כתר - חוכמה – בינה -
שבע התחתונות לא עמדו בשפע ה- אל-L ואורותיו ובמלכות היה רק
אור חוזר .
העולמות שבהם מאיר האור האלוהי באורח גלוי נחשבים לעליונים , ואילו העולמות שבהם האור האלוהי מצומצם ומוסתר הם התחתונים, בהם הגשמיות מכסה את הרוחניות בעולם העשייה = עולם הזה.
עולמות העליונים הנמצאים ביו האלוהות ובין העולם הזה, עולם עליון ,
עולם תחתון כולל כל העולמות הלא רוחניים שמתחת לספירות.
קיימת אבחנה נוספת בסדרי העולמות.
עולם הנפש ,
עולם הרוח ,
עולם השכל ,
הם המהווים את התחומים הרוחניים .
בכל עולם יש כוח שמפעיל אותו = הספירות

ספר הקבלה שלי

ספר ראשון בקבלה, ''ספר היצירה'', מיוחס לאברהם אבינו. טקסט יסודי זה בקבלה מסביר את 32 נתיבי החכמה שפועלים בתהליך הבריאה.
32 הנתיבים כוללים את 10 הספירות, אורות אלוקיים שמהווים צינורות לבריאה, וגם 22 אותיות האלף בית.
האותיות הן אבני הבניין הבסיסיות. הכלים, שמהם נברא העולם. הן כוללות את כל שילובי האותיות - המילים - אתן ברא האל - L את העולם. הקבלה מלמדת שמילים ושילובי אותיות הם הכלים שדרכם תהליך הבריאה התרחש. תחילת הבנת תהליך הבריאה מתוארת בספר יצירה.
לא ידוע בדיוק מתי נכתב ספר היצירה .
כשמו כן הוא, הוא "עוסק" ביצירת העולם כבריאה יש מאין, בלשונו
"ועשה את אינו ישנו". הוא מחולק ל – 6 פרקים קצרים (בין 200- 400 מילה כל פרק), פותח את ספרו במשפט:
"בשלושים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו" ומסיים את ספרו ספר היצירה במשפט:
" אברהם אבינו הביט וראה , חקר והבין , חקק וחצב , צרף ויצר...בשמו וכרת לו ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר: 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה'. כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית מילה, כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית לשון.
קשר עשרים ושתים אותיות בלשונו, והמקום גילה לו סודו '' ...
  הקבלה, הממד הפנימי, נשמת התורה, הבנת סודות הבריאה  המבטאות את רצון ה- אל- L
רשב"י
 היה תנא בן הדור הרביעי, תלמידו המובהק של רבי עקיבא, אחד מגדולי חכמי התלמוד, מחלוצי הקבלה ומחברו של ספר הזוהר. רשב"י למד אצל רבי עקיבא במשך למעלה משלוש עשרה שנה והיה מגדולי תלמידיו.
רבי שמעון בר יוחאי הוא גלגולה של נשמה מיוחדת, נשמה שמתאמת, מקשרת בין הכוח העליון לכל הנבראים, כל הנשמות. נשמה זו "יורדת" לעולמנו ומתגלגלת באבות הקבלה.
היא התגלגלה בהם בסדר זה: אברהם, משה, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י (ר' יצחק לוריא) והרב יהודה אשלג (בעל הסולם).
כל אחד מקדם את האנושות למדרגה רוחנית חדשה, ומותיר את חותמו בדמותם של ספרי קבלה, והם משמשים את הדורות הבאים.
בספר הזוהר "רעיא מהימנא". מדבר רבי שמעון בר יוחאי מתוך התלבשות בנשמתו של משה. דוגמה נוספת היא ספר "שער הגלגולים", שבו הוא מדבר מתוך התלבשות בנשמת האר"י.
לאחר יותר מאלף שנה, עוד נשמה גדולה, נשמת הרב יצחק לוריא, האריז"ל, ירדה לעולם במאה ה- 16 התקבצו בצפת גדולי המקובלים, שהשפיעו באופן מכריע על ידיעת ולימוד הקבלה בכל העולם, עד התקופה המודרנית. היו אלו רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) וחוג תלמידיו, ובראשם רבי אליהו וידאש ורבי שלמה אלקבץ, רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש) ותלמידיו הבולטים רבי חיים ויטאל (הרח"ו) ורבי ישראל סרוק, שמשכו אליהם את מיטב חכמי המקובלים, שהסתופפו בצילם ולמדו את תורתם.
רבי אברהם אזולאי מתלמידי האר"י הקדוש .
קשר שבין בריאת עולם החומר לשימוש בו למטרה הרוחנית...
הכוחות העליונים משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר עולם הגשמיות . תכלית הגשמיות להכשיר את האדם להיות אדם. להיות בעל כלי השפעה לקבלת האור האלוהי. להיות אדם רוחני.
חכמת הקבלה היא ה"פיזיקה" של העולם העליון. היא מסבירה לנו כיצד יורדים הכוחות העליונים שלב אחר שלב, משתלשלים בהדרגה מן העולם הרוחני ויוצרים את עולם החומר ...
לפנינו סמל מהמיסטיקה היהודית הקשור ביצירה ובבריאה. האותיות בכלל ואותיות התורה בפרט אוצרות בתוכן כוח אלוהי. ב"ספר יצירה" שהוא הטקסט הקדום ביותר של המיסטיקה היהודית נאמר, שבאמצעות האותיות יוצא כוח הבריאה אל העולם. כל פרט בעולם מתקיים וחי מכוחו של אחד מצירופי האותיות. יש התאמה בין האדם כמיקרוקוסמוס לבין העולם. כל אות מולכת על איבר מאברי האדם או על תחום מתחומי העולם.
בקבלת האר"י,נאמר  הנעלם של האלוהות קרוי '' אין-סוף''. זו הטרנסצנדנציה האלוהית המוחלטת. כדי שהעולמות יוכלו להתהוות, צריך היה אין-סוף לצמצם את עצמו. אין-סוף כנס את אורו אל קרבו וגנזו בעומק הוויתו, וכך פינה חלל בתוך תוכו, ובתוך החלל הפנוי נבראו העולמות.

מהיות

 תכלית הבריאה - מהיות
על פי הקבלה חייו של האדם קבועים מראש ואינם יכולים להשתנות.
קיים בו רשימון המתגלגל עם הנשמה שלו .
האדם הגיע לעולם הזה על מנת ליהנות ממנו ולהגיע לשלמות לתיקון, לאושר , ולעילוי נשמתו.
חקר מטרת הבריאה -
הקבלה מנסה לתת לנו להבין את נוכחותנו ביקום ובעולם הזה ואת קיומו של האדם במערכת הבריאה בעולם העשייה.
הכול צפוי מראש בגלגול הזה כמו בגלגולים האחרים הקודמים.....
אנו קולטים חשים ,מרגישים, ורואים על פי החושים שלנו והם הגירויים
הפרטיים והפנימיים שלנו המוח שלנו משדר והחושים קולטים וזה גם
מה שקורא בנשמה שלנו.
המשך קיום האנושות מושתת על הנשמות שהלכו לעולמן – הדור הצעיר
החדש מקבל אותן להמשך המילוי של הרצון הרוחני (נשמה) עד
למילוי באור עליון לסוף התיקון שלהן = (גמר תיקון ביאת המשיח) .
נשמה = כלי
זיכרונות = רשימות שקטות מאז שירדה הנשמה מהאינסוף הם בתוכה כמו גנים לגוף.
הפרצופים מתפתחים לפי מצב קודם ומצב נוכחי ,
כניסת האורות ויציאתם בוראים את הרצון לקבל את 125 פרצופים.
האדם אינו יכול לתפוס את המושג האינסופי.
הבורא החליט לצמצם את עצמיותו ולרדת אלינו דרך הספירות והעולמות העליונים.
הכול משקף את הכול – '' הכול נתון מראש '' (רבי עקיבא).
האל- L קיים מעצם קיום העולם אנו מתבוננים ביקום , בשמיים ,בארץ, בצמחיה, בבעלי החיים ובבני האדם, כי זאת התכלית של מהות עצם קיומו של האל-L עצם ההתבוננות זו הוכחת האל...ואנו מגיעים למסקנה כי את כולם הוא ברא ומבחינים, כיצד כל הגורמים חיים יחדיו במערכת הרמונית מופלאה שכל יחידה מוצאת בא את קיומה. כל הגורמים חיים יחד זה לצד זה ומכאן אנו מבינים את גדולת מעשה בראשית .
האל הציב את יכולתנו להדמות לו ולהכיר בזה שיש לנו היכולת הרוחנית לפעול כמותו תמיד נהיה החלק האלוהי מתוך השלם ,האחד , ברגע שיש
לנו את ההכרה את ההשפעה .
אנו משתוקקים להדמות לו לבורא משמע שהכרנו את תכונותיו את רצונותיו להיות חלק ממנו.
האל יכול לאמץ כל צורה השתוות איתנו בדרגת הרוחניות שלנו.
הבורא רוצה למענך בשבילך את מה שאתה רוצה למענך.
רצון הוא ראשיתה של כל בריאה , הוא המחשבה הראשונה , הוא רגש נשגב
בתוך הנפש.
אתה מקבל את מה שאתה נותן מתוכך נפשך ליצירת העצמיות שלך.
צריך להשלים בתוקף הבנתך שכולנו אחד ,ובכך אנו בונים את העצמיות שלנו.
דבר לא יכול להתקיים ללא הניגוד שלו ...
בקבלה המושג מסך ואור חוזר ...
החוש השישי זהו מושג שמפתחים אותו...
והוא בעצם הנשמה שלנו,ניתן לחוש ולהרגיש אותו ואת התפתחותו באיכות
בחיפוש הפנימי, בלימוד ובעבודה פנימית .
התנהגות מוסרית אני מוסרי ה - אל -L מוסרי ללא יומרה על האמת אשר יכולה להביא להתנשאות. האדם צריך להבין את הטבע סביבו להבין את הבריאה , הטבע הוא חלק בלתי נפרד ממנו, האדם לא חיי לידו הטבע עצמו הוא חלק מהישות של הבורא .
טוב ורע אינם שווים ביניהם היקום הוא חיובי הוא טוב מעצם מהותו.
העולם טוב הכול טוב , הקיום טוב כי הוא קיים המציאות קיימת , רק ה- אל-L יודע את האמת הוא אשר מעניק את החיים , והוא המקפד אותם .
הקב ליסטים הראשונים היו קבוצת אנשי סוד שכל מטרתם הייתה להיכנס ולהגיע לעולמות העליונים לעולם הרוחני ולהדמות ל- אל - L ולהשפיע כמוהו .
בתחילה היו האבות שלנו מוארים והם אשר העבירו ומסרו את כל האמונה של הבריאה והיצירה הם העבירוה מפה לאוזן במשך מאות שנים , עד שהחלו לרשום ולהעלות אותם על הנייר בכתובים .
האדם צריך להבין את הטבע סביבו בכדי להבין את הבריאה , הטבע הוא חלק בלתי נפרד ממנו, האדם לא חיי לידו הטבע עצמו הוא חלק מהישות של ה-אל-L .
מבחינת המציאות הכללית אנחנו אזרחי העולם הזה , צאצאיו של המפץ הגדול לפני כ- 13.7 מיליארד שנה .
"כל מה שקרה קרה כל מה שיקרה יקרה" (ספר קהלת ).
זמן ומרחב הם אשליה העולם הוא דינאמי נימצא בתלות הדדית אינסופית .
הכול תלוי במוח האדם המדמה את הזמן והתנועה את העבר, ההווה ,העתיד .
ברוחניות אין מקום ואין מרחב כי הם אשליה , עבר ,הווה , ועתיד נמנים
במרחב עם האינסוף , בעולמות העליונים בהם אין סדר זמנים .
אנו מופעלים על ידי מחשבות ותגובות חיוביות, ביקום הכול זה אנרגיות זה
רגשות,תודעה, הכרה,חושים,אמונות,הרהורים, ניתן להגיע לשפע , לכל
הרצונות הדרושים בחוקים הרוחניים הקשורים ב "עץ הדעת" "עץ החיים".
צריך לשלב ביניהם הרמוניה לעולם הרוחני ולעולם הפיסי הגשמי.
ככל שהתודעה גבוהה יותר , יכול האדם להתחבר אל האור הגנוז שהוא "אור אינסוף".
הידע נמצא בתוך הידע כמו במעגלים עיגול בתוך עיגול.
עלינו לגלות בשנית את "האור הגנוז" שהוא המהות האלוהית כפי
שהתקבל במעמד הר סיני על חוקותיו ובהתנהלות האנרגטית של היקום אל מקורות ההוויה.
ביקום הכול נמצא בתלות הדדית של יחיד ויחד בהשפעה הדדית אני קיים
משום שהאחר ישנו נמצא ,אין דבר שקיים לעצמו,הכול משקף את הכול.
בחירתה הראשונה של הנשמה טמונה ברצונה החופשי לרדת למטה להתנסות ללמוד ולחוות את העולם הזה... בחירתה השנייה בכוחה ...
מי ייצר את גופה הפיזי ... הבורא אור איןסוף.
ספר היצירה אחד מספרי הקבלה העתיקים ביותר ממחיש לנו את כל הטכניקה העיקרית לתפיסת העולם המטפיזי של התבוננות והתבודדות .
"ממעמקים קראתיך ה " ( ספר תהלים) .
היצירה של האל העליון ההתבוננות העצמית כאמצעי להגיע להבנה ולרמת מודעות גבוהה יותר.
המציאות לא נמצאת בחשכה, החיים יודעים כי הם חיים ...
הבורא יודע שהוא ה אל- L .
האל העליון הוא יוצר התבוננות עצמית כאמצעי להגיע להבנה לרמת מודעות גבוהה יותר.
ההתבודדות הפנימית בה האדם מבודד את המהות הפנימית מן המחשבות שלו ולא מרגיש את העצמי הפיזי , ובכך מתעצמת הבנתו ותפיסתו.
עניין מיוחד בנברא. קיומו של אל אחד בלבד הוא השקפה שיש בורא ושולט יחיד ליקום. אמונה בישות  הבורא ניתנת להבנה, האמונה בו ההשתוקקות בו אמורה להפוך את המצב למובן יותר.
האל - L אינו נצפה, אינו מוחשי ואינו ניתן לגילוי על ידי אמצעים מעבדתיים "אמפיריים". הוא אמור לפעול במרחב ובזמן. תופעות של סופות רעמים, רעידות אדמה, מגיפות, ליקויי מאורות, מגוון הזנים בטבע, ואפילו מקורות החיים עצמם - לכול יש הסברים מדעיים מפורטים, למרות שפעם נחשבו לפרי יצירתו הישירה של האל - L ולמרות זאת, האמונה בישות הזאת, ניתנת להבנה, ואמורה להפוך את המצב הנוכחי של העולם ליותר מובן. כל דבר שנצפה אמור היה להיווצר על ידי האל - L .
יתרה מזאת אירועים בעולם הנצפה בדרך כלל ניתנים להבנה ללא צורך בבורא כהסבר.
מהיכן החוקיות האלגנטית הזאת של היקום – שאלת קיומה של בריאה תבונית נשארת פתוחה
פירוש "כל יכול" הוא שאין מצב של דברים שה אל- L אינו יכול לגרום לו, אם רק ירצה. אני חושב שהשלמות המוסרית של האל מובנת מאליה. הטיעון שאלוהים יודע הכול הוא. שאם אלוהים קיים, אזי אין שום עובדה שלא ידועה לו כנכונה ומוכחת על ידו. המאמין טוען שקיומו של האלוהים, האמונה בו והשגחתו אמורה איכשהו להפוך את הקיום בעולם הזה למובן יותר. "אני ה' אלוהיך " .
סיבת הטבע מתאימה למושג האל - L כבורא.
תורה פילוסופית הקרויה קומפלמנטריות, מילה שניתן לתרגם כהשלמתיות. ביסוד , ההשקפה הזאת עומדת הטענה כי דברים הנראים לנו כסותרים הם סותרים רק למראית-עין, בעוד שברובד העמוק יותר של המציאות הם דווקא משלימים זה את זה.
אלוהים המתבטא בחוקי הטבע = בורא
השכינה, הנוכחות האלוהית, זהה עם הזמן חיפוש האמת, היא פשוטה: האמת כבר בידינו. נשמותינו הן נצחיות ללא תלות בזמן או במרחב .


פורסם על ידי albert.zaquine