בחינת העיגולים.
"כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים באדם "(באדם ראשון) והוא מתחלק ל-10 ספירות דעיגולים ו- 10 ספירות דיושר, שהן שני סוגי הנהגות.
הנהגת העיגולים היא הנהגה טבעית כללית שמאפשרת את קיום הבריאה.
בחינה זו של העיגולים נבראה תחילה לפני שנתגלה לבני אדם מה מטרת בריאתם. 10 ספירות דעיגולים הם בבחינת "נפש" שהיא הדרגה הפחותה ביותר בקיום האדם.
10 ספירות דיושר באדם 4 העולמות --אצילות,בריאה,יצירה,עשייה, מתפשטים בתוך 10 ספירות דעיגולים ביושר מלמעלה למטה קו ימין שמאל ואמצע.
ה-10 ספירות דיושר הן ההנהגה הפרטית המושפעת לבני אדם לפי עבודתם. אותן הספירות הן גם פנימיות ספירות דעיגולים, כי הן מגלות את עומק מחשבת הבריאה.
10ספירות דיושר הן בבחינת "רוח" שהיא מדרגת האדם כשהוא בעל בחירה.
ההנהגה הפנימית (עיקרית) של 10 ספירות דיושר היא מיוחדת לעם ישראל משום שלהם נתן תפקיד תיקון הבריאה.
(אומות העולם) היא בבחינת עיגולים, שהיא הנהגה חיצונית (משנית) בלבד.התלויה בהנהגה הפנימית.
בביאור מידת ספירת החכמה.
יש לשים לב לכך החכמה העליונה פרושה בשווה על הדומם, על הצומח על החי ועל המדבר – על האדם ועל האבן, על החתול ועל השיח – על כולם שורה החכמה האלוהית בשווה! מכאן יחסו של האדם כלפי כל המציאות .
דומם - צומח – חי - ומדבר - עליית מדרגות .
החכמה קשורה לכבוד הפנימי בנימים רבים בקבלה, כפי שנאמר בפסוק "כבוד חכמים ינחלו" - שהחכמה העליונה משרה אוירה של כבוד אמיתי "והכול נעשה משם" – הכוונה היא שכל הבריאה נוצרה על ידי התערבותה של ספירת החכמה – שנאמר "כולם בחכמה עשית" = בורא .
כשמדברים על "העברה " מצומח לחי ומחי למדבר, מניחים בודאי שקיים סולם המייצג דרגות של התעלות רוחנית.
מקור הנשמה בשורש העליון בעולם אין סוף. בכל אדם נמצא חלק מאין סוף הקרוי נשמה.
תחושות הנברא דרך חמישה חושים הם רגשותיו .
רגשות האדם הם תוצאה מהתפעלות פנימית של חושיו. החושים מעבירים את המידע למוח, המוח מעבד את המידע והתוצאה מוקרנת בחלקו האחורי של המח כמעין תמונה של מבנה העולם המציאות הכללית .
התמונה הנתפסת בחלקו האחורי של המח היא תמונה פנימית, תוצאה של התפעלות האדם מתהלכים המתרחשים בתוכו ובמוחו.
אנחנו קולטים את העולם דרך חמישה חושים:
ראייה ,
שמיעה,
ריח ,
טעם ,
ומישוש.
יש לנו עולם עליון ועולם תחתון.
את העולם התחתון שלנו , אנחנו תופסים בחמשת החושים שלנו ,
ומהמוח שלנו אנו מרגישים את תמונת העולם.
את העולם העליון אנחנו תופסים בחוש השישי דרך הנשמה בנגלה,
הרוחניות . כל המציאות,כל מה שקיים מורכב מעולם אינסוף מקור
שורש הנשמה .
אין לנו שום ידע על העולמות פרט לתפיסת הטבע העליון ...
בהשפעת הבורא... עשר ספירות ...
הן קשורות זו בזו התחברותן בהרכבים שונים יוצרים את הרב גווניות והאין סופיות של תופעות הטבע בבריאה.
עיסוק בקבלה ומקובלים .
הקבלה מתארת את כל הפעולות היוצאות מהבורא ומשתלשלות דרך כל העולמות העליונים עד לעולם שלנו, ומושגי הזמן, התנועה והמקום אינם קיימים בו. בעולם העליון מצויים כוחות מופשטים בלבד .
חכמת הקבלה מסבירה, כי מטרת המציאות היא להעלות את האדם לרמה בה ישתווה אל הבורא במציאות, בעודו נמצא בעולם הזה. בעלייתו לדרגת הבורא, האדם אוחז בשתי קצוות המציאות - בגופו הוא מצוי בעולם שלנו, ובנשמתו הוא בגובה הבורא. זוהי מטרת הקיום. הבורא קבע אותה מראש, ואליה הוא מוביל אותנו בסוף כל הגלגולים.
הקבלה, זוכה בזמננו להתעניינות רבה, ובה- בשעה היא מעוררת רתיעה וחששות מהנסתר ?
הקבלה מלמדת את האדם מיהו, מה טבעו, מהם צרכיו החשובים ומה הזהות העצמית שלו. קבלה היא חקירה פנימה, לכן שמה הוא "תורת הנסתר", דרך הנסתר האדם עובר תהליכים , מהות סוד האושר האנושי החובק חיוניות, שלמות פנימית ושלוות הנפש הרוחנית, נקרא: "כוח ההשפעה".
הקבלה עוסקת בהבנת היקום והאדם בעולם בו אנו חיים, הטבע והעל- טבע, או כפי שנקראים בקבלה - "מעשה בראשית", ו-"מעשה מרכבה". הקבלה מאגדת ידע רב במרבית תחומי החיים , גוף ונפש ,חיים ומוות, גלגולים, ...
על פי הקבלה, במציאות פועל כוח אחד בלבד, שנקרא "בורא". לכוח הזה יש מטרה ותכלית אחת, להיטיב - לתת שפע ולגרום הנאה. כדי לממש את רצונו, הוא ברא נברא - נשמה כללית שתוכל לקבל את כל שפעו. לנשמה הזאת קוראים המקובלים נשמת "אדם הראשון", או בקיצור "אדם".
חכמת הקבלה מלמדת שלכולנו מטרה משותפת בחיים, והיא לקבל את מלוא השמחה והמילוי שהבורא רוצה להעניק לנו. אך קל לומר זאת, וקשה לבצע. עבודתנו האמיתית בחיים אלו היא להגיע להשתוות עם הבורא .
ובכן מהי קבלה ובמה היא עוסקת, באלוהים ובאדם.
מקובל לומר על המקובלים שעניינם הוא בגילוי הסודות האלוהיים, והנה, אחד הדברים הבולטים והמרשימים שבכתבי המקובלים הוא שהסודות האלוהיים מתגלים בסמלים אנושיים.
האלוהות מתגלה בדמות "אדם קדמון לכל קדומים",
מושג לוריאני בעיקרו. זהו העולם הראשון היוצא לאחר הצמצום ומקבל את האורות שלו מאין סוף. אין הוא מתאר אדם, כפי שאפשר היה לשער לפי שמו, אלא את האלוהות המאצילה את עצמה בהתגלמותה הראשונית והמושלמת. אלוהות זו נפגמה על ידי שבירת הכלים .
תורת הקבלה היא "תורת הפרצופים", ומערכת הסמלים הקבלית היא "קומת אדם". אולם מה משמעות הדבר שהאלוהות מתגלה בדמות אדם? שאלה זו בהכרח מוליכה לסיפור בראשית שם נאמר לנו שהאדם נברא בצלם אלוהים, והצלם הוא סמל חשוב ביותר במסורת הקבלה, אולם אל נעלה בדעתנו שבקלות נוכל לומר מהו הצלם בעולמו של המקובל. על פי הקבלה צורת גופו של האדם היא בצלם, באשר צורת תבניתו רומזת על רעיונות מופשטים ובמיוחד על האצילות העליונה ועשרת הספירות שצורתו דוגמה להם.
עולמות רוחניים רבים ומידות א-לוקיות מגוונות, על שעור קומת אדם המגיעה עד למאציל ... ההוויה האלוהית ...אדם קדמון ...
מהי "תפיסת האלוהות" והקשר שבינה ל "תפיסת האדם".
מתפיסה פוליתאיסטית לתפיסה מונותיאסטית; לפי תפיסה פוליתאיסטית זו, יש בעולם אלים שונים, לכל עם אלוה משלו, ובראש כולם עומד "עליון".
כלומר, תפיסה הרואה ריבוי של אלים בעולם, שלכל אחד מהם תפקיד משלו, ומאפשרת פולחן לאלים נוספים .
תפיסת האלוהות של הקבלה .היא תפיסה זו של ה' אלוהי ישראל כעליון על אלים אחרים
"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים... לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
(שמות כ - דברים ה -6 ).
והיא אינה מאפשרת פולחן לאלים נוספים . זאת תפיסה מונותיאסטית.
הנאמנות לאל היא מוחלטת ובלתי מתפשרת .
תפיסת האלוהות בחסידות: ”מלוא כל הארץ כבודו" ...
''אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו'') דברים ד -35).
אנו מושכים עלינו אור מקיף האור שמגיע מלמעלה מגיע יותר גדול ויותר
חזק – וגם מי שנמצא מסביבנו ( האחרים ) מקבלים גם הם את תחושת
האור וע"י כך אנו מזרזים את הזמנים .
בלימוד הקבלה אנו מעוררים בנו את האור המקיף שיוצר ומביא את התיקון
הרוחני שלנו ומעורר את החוש השישי.
האורות המקיפים שהאדם מושך הם רצונות ,כוונות , להגיע למקורות האור.
הכוח העליון ברא את הנברא עם תכונה להשתוקקות לכוח העליון מקור כל
הרצונות שלנו לקבל את התענוג ישר מהבורא.
כאשר אנו חשים בחסרון ייסורים חוסר הרגשת הבורא , חוסר קבלת השפע,
הוא שגורם לרצות להגיע לכוח העליון. הרצון לקבל ליהנות - לא מרגיש ממה הוא צריך ליהנות- ואילו בעולם העליון הוא כן מרגיש את האור .
הבורא ברא את העולמות מתוך רצון להעניק שפע לנבראים .
דרך הקבלה ולימוד הקבלה האדם מגדיל את הרצונות שלו בכלי לקבל על
מנת להשפיע ולהגיע ולחוש את הנשמה תוך כדי פיתוח מסך ואור חוזר ומעבר המסך יש שבירת כלים ...
ה- אל - L הבורא השלם - לא יכול לתת לנברא משהו לא שלם.
הבורא מטיב עמנו רק כאשר המטרה מתאימה לרצון לקבל כלומר לבחינת
ד' . הרצון לקבל לא מקבל אור ישיר הנמשך מאינסוף פרצופים רק מהאור המקיף ומהאור החוזר.
תכלית הבריאה להטיב עמנו ולהגיע להרגשת הבורא זה אפשרי על ידי השתוות הצורה איתו .
כל הרצונות והמחשבות והרגשות כמו של הבורא .
עד חידוש הקשר עם המקור ממנו באה הנשמה בעולם הרוחני .
תיקון הנשמה מתחיל בדרגת הדומם.
דרגות דומם - חי - צומח - מדבר . הדרגות הללו קיימות בעולם הזה ונבראו גם בעולם הרוחני.
מיהו מקובל.
מקובל הוא זה שקיבל ידע, את הידע העליון מהשתלשלות העולמות ,
מי שיודע קבלה, מי שמתחבר לה, לצפונותיה ,לאור הבורא, נודע לה ,
או שקבל אותה במהותה ממורה אחר.
הקבלה עוסקת ברבדים הנסתרים של הבריאה " הפאן האלוהי עולמות הרוחניים"
מקובלים הם אנשים שחיים בעולם הזה ומרגישים קשר עם
הבורא והגיעו להשתוות הרצון עימו בעולמות העליונים, במידות שונות
ובהרגשת הבורא עברו את – המחסום את חלק מ- 125 המדרגות אבחנות.
המטרה הסופית = דבקות לבורא = עבודה על מנת להשפיע
האדם צריך לתקן את הכוונות,הרצונות שלו,ולהרחיק את הרע שמפריע
למטרה ,את קליפת הרע שבו, האגואיזם שבו .
הקבלה מלמדת אותנו כי צריך לפתח חוש נוסף שנמצא מעבר להרגשת
חמשת החושים שלנו " הרוחניות " זאת כדי להתקרב לאור....לאין סוף .
התעלות רוחנית = תיקון עצמי , השוואת צורה לתכונות הבורא לקבלת מילוי .
את הרצון הרוחני מקבלים מלמעלה מהעולמות הרוחניים.
הצורך לרצון בחוש נוסף מקבלים ע"י מסך דרכו מרגישים את התענוג ,
ובהתהוותו דרך המסך נכנס האור לרצון שלנו = הנשמה .
אור = תענוג
מסך = המקלט =כוח רוחני
נשמה = כלי המקבל
רוחניות לא מתלבשת בגשמיות .
רוחניות = תכונות ההשפעה = השתוות הצורה עם הבורא.
הקשר בין הרוחניות לגשמיות הוא האור שמתלבש בצורה,הבחינות
שבפרצופים ובספירות .
זירוז הזמנים הוא - מצב שמושכים את האורות כתוצאה מלימוד הקבלה והעוסקים בה .
האור המקיף שפועל עליהם.
אנו מדמיינים את כל ההתרחשויות בעולמות העליונים , בעולם הנסתר
לא ניתן לדון לחוש ולחקור מבלי להבחין ולהבדיל בין הרוחניות לגשמיות.
מעמד של קדושה = השפעה = כוונה = רצון של הנברא .
או של הנברא המתוקן לאחר הרצון להשפיע .
הנשמה שירדה לתוך הגוף הגשמי שלנו מקורה בעולמות הרוחניים
העליונים , כשהיא נהנתה מזיו השכינה מהאור הזוהר הגדול של ה- אל-L ,
ונטלו אותה והורידוה מטה – מטה עד העולם התחתון לצד יצר הרע ,
ומכאן היא לבדה עוברת את כל המעברים לזיכוך הכלי שלה.
הזיכוך, התיקון שלה העבודה והיגיעה ,לאחר מכן היא עולה בחזרה עם יותר אור משהייתה (הנשמה), ומגלה בעולם הזה את הכוחות העצומות האין סופיים שהיו חבויים בה ובניצוצות האלוהיים , היא מגיעה לדרגת דביקות ב-אל- L .הירידה שלה הייתה לשם עליה וחזרה למקור שורשה. כל הירידות הם כלפי האור וממנו.
כל הנשמות כלולות "במלכות אינסוף". האדם מחויב להשיג את שורש נשמתו ,לחיזוק הנשמה צריך להגיע על פי הרמב"ם בדעות, במעשה ,במידות, ובדיבור.
שימוש בכל הרצונות ובכוונות הרוחניות. רע או טוב - מועיל ומזיק , נמדד במטרה הסופית .
בקליפה שבתוך הבינה = רצון לקבל שבתוך המלכות
נקודה שבלב = אור עליון = בינה = רצון לקבל =רצון ליהנות = תענוג .
מלכות = כל הרצונות שלנו .
הבורא מביא פראות לאדם כדי שהנברא יתגבר עליהן ומכאן יגיע לשלווה
ולשלמות הסבל והייסורים מחסנים אותו ואת רוחו.
הכול התחיל באל - L , צמצום עצמותו בהאצלת מעצמו וממנו לנבראים הוא
שחרר כוחות אנרגיה והיקום הפיסי התחיל להיווצר,הוא פירק את האנרגיה
העליונה ובחלל שנוצר ברא את העולמות את עשר הספירות .
שלוש הראשוניות כתר - חוכמה – בינה -
שבע התחתונות לא עמדו בשפע ה- אל-L ואורותיו ובמלכות היה רק
אור חוזר .
העולמות שבהם מאיר האור האלוהי באורח גלוי נחשבים לעליונים , ואילו העולמות שבהם האור האלוהי מצומצם ומוסתר הם התחתונים, בהם הגשמיות מכסה את הרוחניות בעולם העשייה = עולם הזה.
עולמות העליונים הנמצאים ביו האלוהות ובין העולם הזה, עולם עליון ,
עולם תחתון כולל כל העולמות הלא רוחניים שמתחת לספירות.
קיימת אבחנה נוספת בסדרי העולמות.
עולם הנפש ,
עולם הרוח ,
עולם השכל ,
הם המהווים את התחומים הרוחניים .
בכל עולם יש כוח שמפעיל אותו = הספירות
"כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים באדם "(באדם ראשון) והוא מתחלק ל-10 ספירות דעיגולים ו- 10 ספירות דיושר, שהן שני סוגי הנהגות.
הנהגת העיגולים היא הנהגה טבעית כללית שמאפשרת את קיום הבריאה.
בחינה זו של העיגולים נבראה תחילה לפני שנתגלה לבני אדם מה מטרת בריאתם. 10 ספירות דעיגולים הם בבחינת "נפש" שהיא הדרגה הפחותה ביותר בקיום האדם.
10 ספירות דיושר באדם 4 העולמות --אצילות,בריאה,יצירה,עשייה, מתפשטים בתוך 10 ספירות דעיגולים ביושר מלמעלה למטה קו ימין שמאל ואמצע.
ה-10 ספירות דיושר הן ההנהגה הפרטית המושפעת לבני אדם לפי עבודתם. אותן הספירות הן גם פנימיות ספירות דעיגולים, כי הן מגלות את עומק מחשבת הבריאה.
10ספירות דיושר הן בבחינת "רוח" שהיא מדרגת האדם כשהוא בעל בחירה.
ההנהגה הפנימית (עיקרית) של 10 ספירות דיושר היא מיוחדת לעם ישראל משום שלהם נתן תפקיד תיקון הבריאה.
(אומות העולם) היא בבחינת עיגולים, שהיא הנהגה חיצונית (משנית) בלבד.התלויה בהנהגה הפנימית.
בביאור מידת ספירת החכמה.
יש לשים לב לכך החכמה העליונה פרושה בשווה על הדומם, על הצומח על החי ועל המדבר – על האדם ועל האבן, על החתול ועל השיח – על כולם שורה החכמה האלוהית בשווה! מכאן יחסו של האדם כלפי כל המציאות .
דומם - צומח – חי - ומדבר - עליית מדרגות .
החכמה קשורה לכבוד הפנימי בנימים רבים בקבלה, כפי שנאמר בפסוק "כבוד חכמים ינחלו" - שהחכמה העליונה משרה אוירה של כבוד אמיתי "והכול נעשה משם" – הכוונה היא שכל הבריאה נוצרה על ידי התערבותה של ספירת החכמה – שנאמר "כולם בחכמה עשית" = בורא .
כשמדברים על "העברה " מצומח לחי ומחי למדבר, מניחים בודאי שקיים סולם המייצג דרגות של התעלות רוחנית.
מקור הנשמה בשורש העליון בעולם אין סוף. בכל אדם נמצא חלק מאין סוף הקרוי נשמה.
תחושות הנברא דרך חמישה חושים הם רגשותיו .
רגשות האדם הם תוצאה מהתפעלות פנימית של חושיו. החושים מעבירים את המידע למוח, המוח מעבד את המידע והתוצאה מוקרנת בחלקו האחורי של המח כמעין תמונה של מבנה העולם המציאות הכללית .
התמונה הנתפסת בחלקו האחורי של המח היא תמונה פנימית, תוצאה של התפעלות האדם מתהלכים המתרחשים בתוכו ובמוחו.
אנחנו קולטים את העולם דרך חמישה חושים:
ראייה ,
שמיעה,
ריח ,
טעם ,
ומישוש.
יש לנו עולם עליון ועולם תחתון.
את העולם התחתון שלנו , אנחנו תופסים בחמשת החושים שלנו ,
ומהמוח שלנו אנו מרגישים את תמונת העולם.
את העולם העליון אנחנו תופסים בחוש השישי דרך הנשמה בנגלה,
הרוחניות . כל המציאות,כל מה שקיים מורכב מעולם אינסוף מקור
שורש הנשמה .
אין לנו שום ידע על העולמות פרט לתפיסת הטבע העליון ...
בהשפעת הבורא... עשר ספירות ...
הן קשורות זו בזו התחברותן בהרכבים שונים יוצרים את הרב גווניות והאין סופיות של תופעות הטבע בבריאה.
עיסוק בקבלה ומקובלים .
הקבלה מתארת את כל הפעולות היוצאות מהבורא ומשתלשלות דרך כל העולמות העליונים עד לעולם שלנו, ומושגי הזמן, התנועה והמקום אינם קיימים בו. בעולם העליון מצויים כוחות מופשטים בלבד .
חכמת הקבלה מסבירה, כי מטרת המציאות היא להעלות את האדם לרמה בה ישתווה אל הבורא במציאות, בעודו נמצא בעולם הזה. בעלייתו לדרגת הבורא, האדם אוחז בשתי קצוות המציאות - בגופו הוא מצוי בעולם שלנו, ובנשמתו הוא בגובה הבורא. זוהי מטרת הקיום. הבורא קבע אותה מראש, ואליה הוא מוביל אותנו בסוף כל הגלגולים.
הקבלה, זוכה בזמננו להתעניינות רבה, ובה- בשעה היא מעוררת רתיעה וחששות מהנסתר ?
הקבלה מלמדת את האדם מיהו, מה טבעו, מהם צרכיו החשובים ומה הזהות העצמית שלו. קבלה היא חקירה פנימה, לכן שמה הוא "תורת הנסתר", דרך הנסתר האדם עובר תהליכים , מהות סוד האושר האנושי החובק חיוניות, שלמות פנימית ושלוות הנפש הרוחנית, נקרא: "כוח ההשפעה".
הקבלה עוסקת בהבנת היקום והאדם בעולם בו אנו חיים, הטבע והעל- טבע, או כפי שנקראים בקבלה - "מעשה בראשית", ו-"מעשה מרכבה". הקבלה מאגדת ידע רב במרבית תחומי החיים , גוף ונפש ,חיים ומוות, גלגולים, ...
על פי הקבלה, במציאות פועל כוח אחד בלבד, שנקרא "בורא". לכוח הזה יש מטרה ותכלית אחת, להיטיב - לתת שפע ולגרום הנאה. כדי לממש את רצונו, הוא ברא נברא - נשמה כללית שתוכל לקבל את כל שפעו. לנשמה הזאת קוראים המקובלים נשמת "אדם הראשון", או בקיצור "אדם".
חכמת הקבלה מלמדת שלכולנו מטרה משותפת בחיים, והיא לקבל את מלוא השמחה והמילוי שהבורא רוצה להעניק לנו. אך קל לומר זאת, וקשה לבצע. עבודתנו האמיתית בחיים אלו היא להגיע להשתוות עם הבורא .
ובכן מהי קבלה ובמה היא עוסקת, באלוהים ובאדם.
מקובל לומר על המקובלים שעניינם הוא בגילוי הסודות האלוהיים, והנה, אחד הדברים הבולטים והמרשימים שבכתבי המקובלים הוא שהסודות האלוהיים מתגלים בסמלים אנושיים.
האלוהות מתגלה בדמות "אדם קדמון לכל קדומים",
מושג לוריאני בעיקרו. זהו העולם הראשון היוצא לאחר הצמצום ומקבל את האורות שלו מאין סוף. אין הוא מתאר אדם, כפי שאפשר היה לשער לפי שמו, אלא את האלוהות המאצילה את עצמה בהתגלמותה הראשונית והמושלמת. אלוהות זו נפגמה על ידי שבירת הכלים .
תורת הקבלה היא "תורת הפרצופים", ומערכת הסמלים הקבלית היא "קומת אדם". אולם מה משמעות הדבר שהאלוהות מתגלה בדמות אדם? שאלה זו בהכרח מוליכה לסיפור בראשית שם נאמר לנו שהאדם נברא בצלם אלוהים, והצלם הוא סמל חשוב ביותר במסורת הקבלה, אולם אל נעלה בדעתנו שבקלות נוכל לומר מהו הצלם בעולמו של המקובל. על פי הקבלה צורת גופו של האדם היא בצלם, באשר צורת תבניתו רומזת על רעיונות מופשטים ובמיוחד על האצילות העליונה ועשרת הספירות שצורתו דוגמה להם.
עולמות רוחניים רבים ומידות א-לוקיות מגוונות, על שעור קומת אדם המגיעה עד למאציל ... ההוויה האלוהית ...אדם קדמון ...
מהי "תפיסת האלוהות" והקשר שבינה ל "תפיסת האדם".
מתפיסה פוליתאיסטית לתפיסה מונותיאסטית; לפי תפיסה פוליתאיסטית זו, יש בעולם אלים שונים, לכל עם אלוה משלו, ובראש כולם עומד "עליון".
כלומר, תפיסה הרואה ריבוי של אלים בעולם, שלכל אחד מהם תפקיד משלו, ומאפשרת פולחן לאלים נוספים .
תפיסת האלוהות של הקבלה .היא תפיסה זו של ה' אלוהי ישראל כעליון על אלים אחרים
"אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים... לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
(שמות כ - דברים ה -6 ).
והיא אינה מאפשרת פולחן לאלים נוספים . זאת תפיסה מונותיאסטית.
הנאמנות לאל היא מוחלטת ובלתי מתפשרת .
תפיסת האלוהות בחסידות: ”מלוא כל הארץ כבודו" ...
''אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו'') דברים ד -35).
אנו מושכים עלינו אור מקיף האור שמגיע מלמעלה מגיע יותר גדול ויותר
חזק – וגם מי שנמצא מסביבנו ( האחרים ) מקבלים גם הם את תחושת
האור וע"י כך אנו מזרזים את הזמנים .
בלימוד הקבלה אנו מעוררים בנו את האור המקיף שיוצר ומביא את התיקון
הרוחני שלנו ומעורר את החוש השישי.
האורות המקיפים שהאדם מושך הם רצונות ,כוונות , להגיע למקורות האור.
הכוח העליון ברא את הנברא עם תכונה להשתוקקות לכוח העליון מקור כל
הרצונות שלנו לקבל את התענוג ישר מהבורא.
כאשר אנו חשים בחסרון ייסורים חוסר הרגשת הבורא , חוסר קבלת השפע,
הוא שגורם לרצות להגיע לכוח העליון. הרצון לקבל ליהנות - לא מרגיש ממה הוא צריך ליהנות- ואילו בעולם העליון הוא כן מרגיש את האור .
הבורא ברא את העולמות מתוך רצון להעניק שפע לנבראים .
דרך הקבלה ולימוד הקבלה האדם מגדיל את הרצונות שלו בכלי לקבל על
מנת להשפיע ולהגיע ולחוש את הנשמה תוך כדי פיתוח מסך ואור חוזר ומעבר המסך יש שבירת כלים ...
ה- אל - L הבורא השלם - לא יכול לתת לנברא משהו לא שלם.
הבורא מטיב עמנו רק כאשר המטרה מתאימה לרצון לקבל כלומר לבחינת
ד' . הרצון לקבל לא מקבל אור ישיר הנמשך מאינסוף פרצופים רק מהאור המקיף ומהאור החוזר.
תכלית הבריאה להטיב עמנו ולהגיע להרגשת הבורא זה אפשרי על ידי השתוות הצורה איתו .
כל הרצונות והמחשבות והרגשות כמו של הבורא .
עד חידוש הקשר עם המקור ממנו באה הנשמה בעולם הרוחני .
תיקון הנשמה מתחיל בדרגת הדומם.
דרגות דומם - חי - צומח - מדבר . הדרגות הללו קיימות בעולם הזה ונבראו גם בעולם הרוחני.
מיהו מקובל.
מקובל הוא זה שקיבל ידע, את הידע העליון מהשתלשלות העולמות ,
מי שיודע קבלה, מי שמתחבר לה, לצפונותיה ,לאור הבורא, נודע לה ,
או שקבל אותה במהותה ממורה אחר.
הקבלה עוסקת ברבדים הנסתרים של הבריאה " הפאן האלוהי עולמות הרוחניים"
מקובלים הם אנשים שחיים בעולם הזה ומרגישים קשר עם
הבורא והגיעו להשתוות הרצון עימו בעולמות העליונים, במידות שונות
ובהרגשת הבורא עברו את – המחסום את חלק מ- 125 המדרגות אבחנות.
המטרה הסופית = דבקות לבורא = עבודה על מנת להשפיע
האדם צריך לתקן את הכוונות,הרצונות שלו,ולהרחיק את הרע שמפריע
למטרה ,את קליפת הרע שבו, האגואיזם שבו .
הקבלה מלמדת אותנו כי צריך לפתח חוש נוסף שנמצא מעבר להרגשת
חמשת החושים שלנו " הרוחניות " זאת כדי להתקרב לאור....לאין סוף .
התעלות רוחנית = תיקון עצמי , השוואת צורה לתכונות הבורא לקבלת מילוי .
את הרצון הרוחני מקבלים מלמעלה מהעולמות הרוחניים.
הצורך לרצון בחוש נוסף מקבלים ע"י מסך דרכו מרגישים את התענוג ,
ובהתהוותו דרך המסך נכנס האור לרצון שלנו = הנשמה .
אור = תענוג
מסך = המקלט =כוח רוחני
נשמה = כלי המקבל
רוחניות לא מתלבשת בגשמיות .
רוחניות = תכונות ההשפעה = השתוות הצורה עם הבורא.
הקשר בין הרוחניות לגשמיות הוא האור שמתלבש בצורה,הבחינות
שבפרצופים ובספירות .
זירוז הזמנים הוא - מצב שמושכים את האורות כתוצאה מלימוד הקבלה והעוסקים בה .
האור המקיף שפועל עליהם.
אנו מדמיינים את כל ההתרחשויות בעולמות העליונים , בעולם הנסתר
לא ניתן לדון לחוש ולחקור מבלי להבחין ולהבדיל בין הרוחניות לגשמיות.
מעמד של קדושה = השפעה = כוונה = רצון של הנברא .
או של הנברא המתוקן לאחר הרצון להשפיע .
הנשמה שירדה לתוך הגוף הגשמי שלנו מקורה בעולמות הרוחניים
העליונים , כשהיא נהנתה מזיו השכינה מהאור הזוהר הגדול של ה- אל-L ,
ונטלו אותה והורידוה מטה – מטה עד העולם התחתון לצד יצר הרע ,
ומכאן היא לבדה עוברת את כל המעברים לזיכוך הכלי שלה.
הזיכוך, התיקון שלה העבודה והיגיעה ,לאחר מכן היא עולה בחזרה עם יותר אור משהייתה (הנשמה), ומגלה בעולם הזה את הכוחות העצומות האין סופיים שהיו חבויים בה ובניצוצות האלוהיים , היא מגיעה לדרגת דביקות ב-אל- L .הירידה שלה הייתה לשם עליה וחזרה למקור שורשה. כל הירידות הם כלפי האור וממנו.
כל הנשמות כלולות "במלכות אינסוף". האדם מחויב להשיג את שורש נשמתו ,לחיזוק הנשמה צריך להגיע על פי הרמב"ם בדעות, במעשה ,במידות, ובדיבור.
שימוש בכל הרצונות ובכוונות הרוחניות. רע או טוב - מועיל ומזיק , נמדד במטרה הסופית .
בקליפה שבתוך הבינה = רצון לקבל שבתוך המלכות
נקודה שבלב = אור עליון = בינה = רצון לקבל =רצון ליהנות = תענוג .
מלכות = כל הרצונות שלנו .
הבורא מביא פראות לאדם כדי שהנברא יתגבר עליהן ומכאן יגיע לשלווה
ולשלמות הסבל והייסורים מחסנים אותו ואת רוחו.
הכול התחיל באל - L , צמצום עצמותו בהאצלת מעצמו וממנו לנבראים הוא
שחרר כוחות אנרגיה והיקום הפיסי התחיל להיווצר,הוא פירק את האנרגיה
העליונה ובחלל שנוצר ברא את העולמות את עשר הספירות .
שלוש הראשוניות כתר - חוכמה – בינה -
שבע התחתונות לא עמדו בשפע ה- אל-L ואורותיו ובמלכות היה רק
אור חוזר .
העולמות שבהם מאיר האור האלוהי באורח גלוי נחשבים לעליונים , ואילו העולמות שבהם האור האלוהי מצומצם ומוסתר הם התחתונים, בהם הגשמיות מכסה את הרוחניות בעולם העשייה = עולם הזה.
עולמות העליונים הנמצאים ביו האלוהות ובין העולם הזה, עולם עליון ,
עולם תחתון כולל כל העולמות הלא רוחניים שמתחת לספירות.
קיימת אבחנה נוספת בסדרי העולמות.
עולם הנפש ,
עולם הרוח ,
עולם השכל ,
הם המהווים את התחומים הרוחניים .
בכל עולם יש כוח שמפעיל אותו = הספירות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה